"האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"
מירוצים וצעדות אינם נדירים במחוזותינו. אין ספק כי זכרון דרך הרגלים מהווה דרך הנצחה ראויה. בפרט ללוחם מהולל כנחמיה כהן ז"ל. אולם בבואנו לבחור את מסלול הפעילות נשאלת השאלה מדוע לבחור בנופי העבר? כלום לא נכון לרוץ בנופי ירושלים המתחדשת? מדוע לנוע בין סמטאות ורחובות נשכחים? אלא שכאן טמון הרעיון החינוכי של מפעלנו. כל עבודתנו החינוכית בהנחלת ערכי אהבת הארץ והמחויבות לשירות משמעותי נעשית על גבי מורשת העבר. ללא החיבור הרגשי לעבר לא נוכל להביט נכוחה לעתיד. זכות גדולה לנו לחבר בין נופי ילדותו ובגרותו של נחמיה כהן למרכז ההכנה לשירות משמעותי לבנות ובני ירושלים.
מכאן באנו ולכאן אנו הולכים.
‐—————————————-☆☆☆
מירוץ זה הינו שיתוף פעולה בין צוות בית נחמיה, אגף חברה ונוער בעיריית ירושלים ובין מינהל חברה ונוער במשרד החינוך.
—————————————– ☆☆☆
האירוע לא היה מתקיים בלי האמון של הצוותים החינוכיים המדהימים שיש לנו בירושלים; תודה גדולה לעופר אשכנזי וצוות בויאר; יוני רוזנשטרק וצוות רעות; יובל ברוכיאן מאורט מינקוף; אייל בן סעדון ומאיר מזוז מתלי בית חינוך וחטב מכללת אורט; רענן מבית הצייר; אוהד וטליה מהתיכון שליד האוניברסיטה על דבקותם במשימה בכל תנאי. תודה גדולה למאמן הריצה שלנו איציק כהן שאנו מנסים לשווא לדבוק בצעדיו.

לאיתי פלינט על הסיוע הרב והצילומים. לשי בן ישראל, ריקי מנדל ומנה חלפון שמצליחים להשפיע על הזכרון הלאומי גם בתנאי קורונה מכבידים.

צילם בכישרון, תוך חיבור והבנת משמעות האירוע- ארנון בוסאני Arnon Bosani@

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *