מסגרות קדם צבאיות

אם מהבית הזה יצא עוד נחמיה, עשינו את שלנו
יצחק רבין

המסגרות הקדם צבאיות – שנת שירות, מכינות, מסלול הנח"ל, מדרשה תורנית וישיבת הסדר – הינן מסגרות בהן חברים בני נוער בוגרי מערכת החינוך בישראל ועולים חדשים, המתחייבים להתגייס לשירות בצה"ל. במסגרות הקדם צבאיות מתקיימים שיעורים, סדנאות, הרצאות, פעילויות לחיזוק הכושר הגופני, סדרות שטח, טיולים ומפגשים עם אוכלוסיות שונות. המשתתפים מגבשים זהות אישית ואזרחית, מפתחים מודעות חברתית גבוהה ונכונות לאזרחות פעילה, וכן שותפים לתרומה לחברה. 

שנות שירות

שנת שירות היא שנת התנדבות בקהילה, המתבצעת ע"י נוער ישראלי לפני גיוסם לצה"ל. שנת השירות נעשית לפני הגיוס לצבא ואינה מחליפה אותו, כאשר הצבא מאפשר למספר מוגבל של מתנדבים בכל שנה לדחות את גיוסם בשנה כדי לבצע שנת שירות. מתנדבי שנת השירות פועלים במגוון מסגרות כמו פנימיות שונות בארץ, כפרי נוער, בתי ספר שדה, כמדריכים וככוח עזר חינוכי, כמדריכים בסניפי תנועות הנוער, במועדוניות, בבתי ספר, בקיבוצים שונים ברחבי הארץ, ביישובי פריפריה חברתית-כלכלית ובשכונות מצוקה בערים. לעיתים אף שירות מחוץ למדינה כמו בשליחות מטעם הסוכנות היהודית.

מכינות

מכינה קדם-צבאית היא מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למיועדים לשירות ביטחון וליוצאי צבא, שמטרתה הכנת החניכים לשירות מלא בצבא ההגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית. בני הנוער המצטרפים למכינה דוחים את שירותם ומתגייסים לצה"ל כשנה מאוחר מבני גילם. רוב המכינות הארציות הינן מכינות שנתיות הנמשכות בתכנית של 10 חודשים, אולם לאור הסכם עם משרד החינוך הוחלט גם על קיומן של מכינות חצי-שנתיות.

מסלול הנח"ל

גרעין נח"ל הוא מסגרת שיתופית היוצאת מתנועות הנוער ונתמכת על ידי הצבא ותנועות הנוער, במסגרתו בני ובנות הגרעין משרתים בצבא במסגרת הנח"ל בשילוב עם משימות חברתיות. המונח גרעין מקורו בתנועות הנוער בטרם הקמת המדינה. הכוונה לקבוצות שמיניסטים המיועדות להגשמה משותפת בדרך כלל במסגרת התיישבותית. לגרעיני נח"ל שירות צבאי בעל מסלול מיוחד וייחודי, השירות בנח"ל מחולק לכמה חלקים: פרק צבאי ראשון, פרק משימה, ביטחון שוטף (לבנים). סדר הפרקים הוא קבוע, אך ישנם שינויים באורכי הזמן של הפרקים בהתאם למחזור הגיוס.

פרק המשימה הלאומית- כל בני הגרעין נמצאים יחד תחת פיקוד חיל החינוך והנוער. בימי קום המדינה עיקר המשימה הלאומית היה הקמה של יישובים חדשים באזורי פריפריה והרחבת קיבוצים. עם השנים ובהתאם לשינויים שחלו בחברה הישראלית, התחלפה המשימה הלאומית בעזרה לאוכלוסיות שונות בכל הארץ, וכיום מבצעים בני הגרעינים בפרק המשימה משימות חינוכיות-חברתיות.

מדרשה תורנית

גרעיני המדרשות מיועדים לבנות דתיות המעוניינות להתגייס לצה"ל במסלול שירות מוגן המשלב לימודי תורה במדרשה עם שירות צבאי איכותי, תוך מענה לצרכים הייחודיים של הבנות במהלך השירות. המדרשות שמות לעצמן למטרה להוות חלוצות הדרך בלימוד התורה לנשים, לפתח התחדשות רוחנית-יהודית וקהילתית באזורן, וכן שילוב של לימודי בית מדרש מגוונים יחד עם עבודות התנדבותיות, פיתוח אישי והעמקה השכלתית. מסלול המדרשות משלב שירות צבאי משמעותי עם לימודי יהדות במדרשה, מעצים את אישיות הבת הדתייה, מעמיק את עולמה הרוחני, ומפתח מנהיגות נשית-דתית המעורבת בחברה הישראלית ולוקחת אחריות. 

ישיבת הסדר

ישיבות ההסדר משלבות לימודים תורניים גבוהים לצד שירות צבאי מקוצר במסגרת דתית. ישיבות אלה הן ישיבות ציוניות המשתייכות לזרם הדתי-לאומי, ומהוות למעשה לחניכים שילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית לבין המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית.

קיימים 4 מסלולי הסדר שונים, כאשר לרוב מתבצעת גם דחיית גיוס של 12 חודשים לטובת לימודים בישיבה. רוב ישיבות ההסדר מאוגדות ב"איגוד ישיבות ההסדר" המייצג את הישיבות מול הרשויות והגופים הרשמיים. 

תלמידי ישיבות ההסדר מכונים בני"שים – בני ישיבות.