אודות נחמיה

שום דבר לא הלך לו בקלות, אומרים חבריו. מבית הספר התיכון כמעט שנזרק. לבחינות הבגרות ניגש בעצמו ולא הספיק להשלימן. כשנשלח לקורס קצינים פסלה אותו וועדת המיון שלוש פעמים. אבל כהן, שהתקבל לבסוף לקורס רק בהתערבות אלוף במטה הכללי, סיים אותו כחניך מצטיין. כהן הוא גם החניך המעוטר ביותר בצה"ל.. ארבעה צל"שים ועיטור מופת היו לנחמיה כהן במותו. מן העיתונות

סיפור חייו

סרן נחמיה כהן בן שלום ושושנה, שעלו לארץ מתורכיה בסוף מלחמת העולם הראשונה, נולד ביום כ"ה בניסן תש"ג (30.4.1943) בירושלים.

בתקופה קצרה יחסית לפני מלחמת ששת הימים, השתתף נחמיה כחייל וכמפקד במספר רב של פעולות מודיעין. ביצע משימות קשות ומסובכות בצורה ראויה לשבח תוך גילוי שיקול דעת, אחריות ודבקות במטרה בשטחי מצרים, סוריה וירדן. על פעולות אלה קיבל 4 צל"שים, מכתב הערכה מאת הרמטכ"ל ואות המופת שבגינם הוא מוכר, עד היום, כחייל המעוטר ביותר בצה"ל , לצד אהוד ברק.

נחמיה סיים את לימודיו היסודיים בבית הספר "בית הכרם" ולאחר מכן למד בתיכון "בית חינוך", אולם בכיתה י' נאלץ לעזוב את בית הספר. נחמיה המשיך בלימודי ערב וסיים את המבחנים הנדרשים. בשעות הפנאי אהב להאזין למוסיקה וכך הפך לאספן של תקליטים. נחמיה גם אהב קריאת ספרים, במיוחד ספרות והיסטוריה צבאית.

בנובמבר 1961 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. ביחידה זו עבר את תקופת השירות הסדיר. לאחר מכן נשלח לקורס קצינים מטעם יחידתו וסיים אותו באוגוסט 1963 בהצטיינות. נחמיה חזר ליחידתו בדרגת סרן ושירת בה עד פברואר 1967. בשנה זו נחמיה נשלח לצנחנים כסגן מפקד פלוגה, על מנת ללמוד ולחזור לתפקיד בכיר ביחידה.

סיפור הקרב

גדוד 202 שהיה בהמתנה ליד קיבוץ נירעם היה מתוכנן להשתתף בכיבוש עזה. משימת הגדוד הייתה לכבוש את תל עלי-מונטאר ולסייע בכך לפריצת הדרך לעזה. עם פרוץ הקרבות החל הגדוד לנוע ליעדו בהובלת המ"פ יחיאל אמסלם והסמ"פ נחמיה כהן.

הפלוגה הגיעה בצהריים לצומת חרת-דרג' ונתקלה בייעד מבוצר. לפי ידיעות מודעיניות קודמות נודע כי היעד מאויש בכוח קטן יחסית. הפלוגה הייתה אמורה להסתער ולכבוש יעד זה ואכן המ"פ נתן את הפקודה וחייליו החלו בהסתערות על היעד. הלחימה הייתה קשה אך היעד המבוצר נכבש.

המ"פ יחיאל אמסלם נהרג בלחימה זאת וחייל נוסף נפצע. ההלם היה גדול אך הפלוגה והגדוד הבינו שיש לשכוח מהכאב ולהמשיך הלאה, לכן ניגש המג"ד צבי ברזני אל נחמיה כהן והעביר לו מיד את הפיקוד על הפלוגה. נחמיה לקח את הפיקוד וחבר לגדוד שהיה כ-2-3 קילומטרים ממנו.

במהלך חילופי האש נפגע הזחל"מ האחרון בשיירת וכאשר נחמיה והקשר שלו הוציאו ראשם מהזחל"מ על מנת לבדוק מה עלה בגורלו, נפגעו מצרור יריות ויש להניח ששניהם נהרגו במקום.